אנטיתזה

*2K הסירו את הגנת ההפעלות מ Bioshock. לאחר מסכת ייסורים בניסיון להתקנה חוזרת של המשחק שכללה שימוש כושל בכלי הרשמי,התכתבות ארוכה מדי עם אנשי התמיכה, ובסופו של דבר יצירת חשבון משתמש נוסף, אני רק רוצה לומר: הגיע הזמן.

בעיה דומה עם Half Life: Episode 1 לא נגמרה בטוב. למרבה המזל קניתי את החבילה הכתומה לא מזמן, כך שהמשחק שייך לי שוב (אפילו שבתיאוריה מגיע לי עותק לתת במתנה). אני חייב להודות שכל החוויות האלה נותנות לי עוד סיבה לחשוב פעמיים לפני שאני קונה את Mass Effect (שממילא המחשב שלי בקושי יריץ).

* You Don’t Know Jack, המקושר כאן משמאל, עברו לא מזמן לפורמט של שני פרקים בשבוע, במקום פרק בשבוע וה DisOrDat היומי. לא שאני מתלונן, כי לא היה לי זמן לעקוב אחרי ה DisOrDatים, אבל זו נשמעת כמו דרך די בטוחה להפחית את מספר המבקרים באתר. לא שזה משנה הרבה באתר שאין בו ממש פרסומות.

בכלל, ההרגשה היא שהאתר לא ממש התקדם לאנשהוא מאז שהם התחילו עם הפרקים, וגם לא כל הפרקים מוצלחים במיוחד. אני לא חושב שאני אבכה כש YDKJ ייסגר שוב. אבל זה יצטרך להיות טוב לפחות כמו פרק הפרידה מנייט.

*ואם באתרים מקושרים עסקינן, היום זו ההזדמנות האחרונה לומר משהו על The Secret of Monkey Island שיונצח ב MOJO לעד. הנה, בתמצית, מה שאני מתכוון לכתוב:

Monkey Island הוא ציון דרך בהיסטוריה של משחקי המחשב. נכון, קדם לו Maniac Mansion, וייתכן שהמשחק השני היה יותר טוב,ההומור של MI לא היה עובר מסך במשחק עם דיבורים (אני מניח שזו הסיבה שרון גילברט עדיין עושה משחקים ללא דיבורים), והמשחק הזה מכיל כמה מהחולות הרעות האיומות ביותר של ז’אנר הקווסטים. אבל רוב הזמן, הוא משחק שגורם לך לשכוח שאתה בתוך משחק. לטוב ולרע, אי הקופים נמצא בתוך הראש של רון גילברט, והמקום האינפנטילי, המתחכם, והפנטסטי הזה הוא בדיוק איפה שתעשיית המשחקים הייתה צריכה להיות בו, וכמה שנים מאוחר יותר, איפה שאני הייתי צריך להיות. האם זהו המקום שבו אנחנו צריכים להיות היום? כנראה שלא, אבל זה לא אומר שאי אפשר להתרפק.