קשור למשחקים, אבל גם אישי. Your mileage may vary.
בבלוגוספירה, יש גבול מאוד דק בין גרפומניה להבעת דעה. מי שאינו גרפומן כלל כנראה לא יפתח בלוג. מצד שני, הגרפומנים הקשים ימצאו שאף אחד לא קורא אותם.
הפוסט הזה של ידידתי המופלאה הוא פוסט מאוד גרפומני. מצד שני, הוא מלמד משהו עליה - אם טעמכם בספרים דומה לטעמה, ייתכן שתרצו לקרוא עוד ממה שהיא כותבת.
בהתאם, ובעקבות הבטחתי, להלן הגרסא שלי לאותו הפוסט. אתם מוזמנים לפרוש מתי שתרצו, מחר יהיה פוסט מעניין יותר. כמו כן, אתם מוזמנים להסתכל על הרשימה המלאה בלינק שבצד, אבל רק כאן תמצאו את ההערות שלי.
הארון המצולם מטה נמצא מאחוריי שעה שאני כותב את הפוסט הזה. הארון הזה הוא כנראה אחד הדברים האישיים ביותר שיש לי בבית - חדר השינה שלי הוא בעיקר מקום לישון בו עם ארון מבולגן שאני פותח רק כשאני רוצה לזרוק משהו פנימה. בארון הזה יש גם ספרים, אבל הם לא רלוונטיים לבלוג הזה.
System Shock 2: מרוב שהוא היה כל כך מפחיד, לא סיימתי. האמת היא שהחלטתי להתחיל לשחק בו שוב עם חבר ב Co-Op, אבל לא הגענו רחוק מדי.
System Shock: במחיר של עשרה שקלים, זה אולי המשחק הכדאי ביותר שקניתי (למען האמת, אני חושב ששכנעתי את יניב לקנות, כיוון שלא היה עליי גרוש באותו הרגע). אבל גם, לא סיימתי (אני כבר לא זוכר למה).
Planescape: Torment: ראו טקסט צף בתפריט משמאל.
EverQuest: זכיתי בתחרות ב Blue’s News, ולבחור לקח חצי שנה לשלוח לי את המשחק. בסופו של דבר לא שיחקתי.
Deus Ex: חופש הבחירה במשחק הזה כל כך רחב, שלעיתים כל האופציות נדמות כרדודות, ובעיני הוא גם ארוך מדי. עדיין, משחק מצויין (יש לי עותק מיותר מ bundle, למי שרוצה).
Baldur’s Gate: בקושי שיחקתי. זה לא היה Torment.
Vampire: The Masquerade: Redemption: אחלה עלילה, אחלה מוסיקה, כמה גימיקים מגניבים, אבל משחק בינוני.
Theme Hospital: ממשחקי האסטרטגיה המהנים והממכרים ביותר ששיחקתי בהם.
Shogun: לא שיחקתי.
Myth II: עדיין לא סיימתי את הראשון, כך שלא שיחקתי. העותק יושב אצל חבר איפשהו. נורא אהבתי אותו, אבל הוא קשה פחד.
Doom 3, Quake 4: זה זמן מה הרגשתי שהעובדה שלא שיחקתי בהם הייתה סוג של פער תרבותי שאני צריך להשלים. ממש, ממש לא. לפחות הם היו זולים.
טרילוגיית Splinter Cell: כנ”ל. יותר טובים מהשניים הנ”ל, ואני אשחק בשני ובשלישי מתישהו, אבל לא כרגע.
למשחקים שכאן איבדתי את האריזות המקוריות, או שהם הגיעו ב bundle.
(בבקשה אל תשאלו מה Windows Millennium עושה שם).
Jedi Knight: מה FPSים הטובים ששיחקתי בהם, וממשחקי ה Star Wars הכי כיפיים ששיחקתי בהם.
Thief 1-3: משחקים עם דימיון רב, עלילה מושכת ומכניקות משחק מעניינות. הבעיה היא שהרבה מאוד מהצעצועים שהמשחק הזה נותן לשחקן הם פשוט לא שימושיים כי המשחק קשה מדי, ונאלצתי לנקוט בטקטיקות שבלוניות.
MDK 2: מצחיק, רב דימיון, ואחלה אקשן. אני כבר לא זוכר אם סיימתי. אתם מאמינים ש Bioware עשו את זה?
Civ 3: בדיעבד, המשחק הפחות טוב בסדרה, אבל הכניס כמה מהמכניקות הממכרות ביותר שלה. אני חושב שחרשתי עליו יותר מכל משחק Civ אחר.
Soldier Of Fortune: יש רק דבר אחד שאני אוהב במשחק הזה, והוא בכלל לא במשחק (נסו כמה פעמים, בסוף זה יירד).
Joint Operations: מעולם לא נגעתי. מסתבר שזה תואם BF1942 שנחשב לדי טוב.
כל מיני דיסקים ממגאזינים: אחד מ CGW עם Wasteland ועוד משחקים ישנים, וגם Prince of Persia 1+2 מוויז.
Gabriel Knight: Sins Of The Fathers: כי ג’יין ג’נסן שולטת.
Stellar 7: מחבילה שהגיעה עם המחשב הראשון שהיה לי עם כונן CD. משחק לא רע בכלל, אני תוהה אם הוא עובד היום.
Daikatana: בבקשה אל תשאלו אותי מה הוא עושה שם. מעולם לא שיחקתי. באמת. נשבע.
Dune 2000: לא כל כך הבנתי למה היה צריך לעשות רימייק.
Terra Nova: Strike Force Centauri: זה הרעיון של Mechwarrior פוגש את הכיף של Wing Commander. אתם חייבים לשחק במשחק הזה. של אח שלי.
Space Quest 6: אוי.
Unreal Tournament: ככה עושים FPS ממוקד-multiplayer. יותר טוב מ Quake 3 לטעמי.
Terminal Velocity: משחק אקשן-טיסה כיפי למדי. קשה לקרוא לזה סימולטור.
Quake: אם יש משחק אחד בארון הזה ששיחקתי בו יותר מכל משחק אחר, זה המשחק הזה. כמו כן, זה המשחק בארון הזה שההורים שלי הוציאו עליו את סכום הכסף המצטבר הגדול ביותר בחשבון אינטרנט, בחומרה, ואולי גם במורים פרטיים.
Shogo: משחק אקשן לא רע עם כמה גימיקים חביבים ועלילה שיצאה ישירות מתוך סרט אנימה ביזארי (אתם חייבים לקרוא את המילים של שיר הנושא של המשחק הזה). מעניין כמשחק של Monolith שקדם ל NOLF (למעשה, NOLF כמעט והיה סיקוול למשחק הזה). בערך חודש אחרי שקניתי את המשחק לאחשלי, וויז הציעו אותו בחינם.
Nocturne: נראה כמו אחלה משחק, רץ זוועה על המחשב שלי בזמנו. אולי יום אחד.
Indiana Jones And The Infernal Machine: לא שיחקתי הרבה, אבל לא זכור לי כמשחק טוב מדי.
Heavy Metal: F.A.K.K 2: קניתי לאחשלי. הוא לא נגע בזה, ובהתאם אני לא נגעתי בזה.
Inside Independce Day: זה לא משחק.
Half Life: Opposing Force: אחלה חבילת הרחבה. Valve אומרים שהעלילה לא קאנונית, אבל למי איכפת.
Half Life: ראו משמאל.
שלושת המשחקים הבאים הם של אח שלי:
G-Police: סימולטור מסוק עתידני עם שליטה מחורבנת שהופכת את המשחק לקשה להחריד.
Forced Alliance: משחק סגנון Wing Commander שכנראה הצליח רק ביקורתית והיום אין דרך להפעיל אותו.
F-19: הגרסא המוקדמת יותר של F-117A. גם את זה אין דרך להפעיל היום, כי הוא על דיסקטים גדולים.
Warcraft 2, Duke Nukem 3D, Doom 2,Starcraft: צריך בכלל לומר משהו? טכנית, את כל המשחקים האלה קיבלתי מחברים, וייתכן שהם ירצו אותם חזרה יום אחד. חלק מהעטיפות המקוריות אבדו.
No One Lives Forever 2: הראשון היה משעשע, אבל גם עם דיאלוגים ארוכים מדי וכמה מכניקות משחק נלוזות. השני, כמשחק, יותר טוב, אבל מרגישים שהוא מנסה להצחיק בכוח.
Arx Fatalix: משחק תפקידים נהדר, במיוחד לבשלנים חובבים. לא סיימתי, אבל מתישהו אני אחזור אליו.
Anachronox: ראו משמאל. וגם, משחק המדע הבדיוני הטוב ביותר אי פעם.
Half Life 2 + Episode 1: אהבתי פחות מהמשחק הראשון, אף על פי שהם אחידים יותר ברמתם. לעומתם Episode 2 (שלא נמצא כאן) מתעלה על המשחק המקורי.
Beyond Good And Evil: שחקו. עכשיו. אני חושד שזה אחלה משחק כדי להכניס מישהו לעולם של משחקי המחשב, אבל אף פעם לא בחנתי את התיאוריה הזו.
Privateer: The Darkening: משחק פחות טוב מהראשון, אם כי יותר מפוקס ויותר ידידותי. משעשע שבזמנו אנשים התלוננו על כך שהמשחק זנח את הניווט עם המקלדת לטובת העכבר. קטעי וידיאו כמו ב Wing Commander, רק שהעלילה די מקושקשת. של אח שלי.
Phantasmagoria: אוהב את הסרטים, לא מת על המשחק. של אח שלי.
המשחקים הבאים כולם של אח שלי:
Blade Runner, In The First Degree: לא נגעתי.
Gabriel Knight: The Beast Within: אחלה סרטים, משחק לא רע.
Gabriel Knight: Blood of the Sacred, Blood of the Damned: חידות איומות, וגם העלילה לא בסטנדרטים של המשחקים הקודמים.
King’s Quest VII: קווסט רע עם ערכי הפקה בשמיים. לכו תתווכחו עם רוברטה וויליאמס.
King’s Quest I-VI: את 3 ו 4 מעולם לא סיימתי.את 1 ו 2 מומלץ דווקא להוריד בגרסת החובבים. 5 הוא כמובן פורץ דרך אבל בסופו של דבר לא משחק טוב מדי. 6 הוא אחד מהמשחקים האהובים עליי בכל הזמנים.
The Longest Journey: בסה”כ, קווסט לא רע עם עלילה מצויינת. גם יכול להיות כותר כניסה לא רע לעולם משחקי המחשב.
Montezuma Returns: נדמה לי שמישהו קנה לי את זה פעם כמתנת יומולדת. מעולם לא נגעתי בזה.
Psychic Detective: סרט באורך מלא שהמתרחש בו נקבע לפי החלטות השחקן, ויש לו משהו כמו 20 סופים שונים. הביקורות קוטלות, אבל אני זוכר אותו כלא רע. של אח שלי.
Command And Conquer: Red Alert: משחק ה C&C האחרון ששיחקתי בו עד סופו. אחלה משחק, אבל עכשיו כשאפשר לראות את הסרטים באינטרנט אין כל כך טעם לחזור אליו.
Starship Titanic,Spycraft: של אח שלי. לא שיחקתי.
Total Revolution: משחקי Broken Sword הראשון והשני היו לא רעים בכלל. Beneath A Steel Sky זכור לי כקווסט נהדר, ולדעתי חינמי להורדה באופן חוקי מכל מיני מקומות. ב Lure of the Temptress לא שיחקתי.
Quest for Glory I-IV: הראשון והשני הם משחקים נהדרים. הרביעי מחכה ליום שאצליח להתעניין בשלישי - מהמעט ששיחקתי ברביעי, הוא מצויין. נראה לי שאחזור לראשון לקראת החידוש של השני.
Woodruff and the Schnibble of Azimuth: לא משהו.
The X Files: של אחשלי, לא שיחקתי.
באותו המדף, אך לא צולמו:
Syberia: של אח שלי, לא שיחקתי.
The Feeble Files: רגע אחרי שהתחלתי לשחק במשחק הזה הבנתי שהוא לא בשבילי.
Return To Zork: לא זוכר כבר.
Dark Seed: של אח שלי, זכור לי כמשחק נהדר. על דיסקטים, ובגרסא (דוברת!) עברית.
לא צולמו ומשוטטים כאן בסביבה:
Bioshock, Orange Box,Farenheit,Lego Star Wars, Grim Fandango, Paretorians
מושאלים כבר שנים לחברים ובספק שאקבלם בחזרה:
Wing Commander 4, Myth, Civilization 2.
